מ"ט דר"ע. דאמר לתועבה דנדה הוקשה דכתיב תעב תתעבנו וגלי רחמנא דתעשה אותה כתועבה החמורה שבתועבות והיא נדה דחמורה מתועבה דשרץ:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שקץ תשקצנו. גלי רחמנא לעשות אותה כשקץ דשרץ:
מה מקיימין רבנן טעמא דרבי עקיבא. ואמאי כ' רחמנא בלשון תועבות הרבה:
צאיהו נבליהו. תתעב אותו כצואה ונבליהו שתתעבנו גם בנבילות לשון כדלקמן:
מה מקיים ר"ע טעמון דרבנן שקץ תשקצנו. וקאמר דיליף מכאן שקציהו נבליהו:
מנין לרבנן נבליהו. דבשלמא לרבי עקיבא שפיר מישתמע מלשון שקץ תשקצנו שתשקץ אותו בפיך ולקוראו בלשון גנאי אבל לרבנן דדרשי מתעב תתעבנו ואין תועבה אלא בלב:
ר' שמואל וכו'. מהכא דכתיב צא תאמר לו צאיהו נבליהו באמרות פיך את שקורין אותו וכו':
גלייא. מלשון גילוי ערוה:
מקדם לבית אל. והלא עי עצמה היא מקדם כדכתיב בית אל מים והעי מקדם ובהאי קרא משמע דעל בית האון קאי ועוד דהאי סימנא אשר עם בית און מיותר היא אלא דרוש ביה הכי מקודם היו קוראין אותו בית אל לשם ע"ז ועכשיו קורין אותו בית און לגנאי:
לא רצה להיקרות עמדה. כלומר לא תרצה לקרותה כך שהיא לשון כבוד אלא קורין אותה עמידה שכך קורין לעביט של מי רגלים כדאמר רבי אבא וכו':
מה מקיים רבי עקיבא צא תאמר לו. מאי דריש ביה:
מכאן וכו'. כלומר דקרא מרמז גם לדבר אחר שאין לדחות לאדם מידו אלא עד שיכניס ראשו ורובו באיזה ענין בכח ושלא ברשות אז צא תאמר לו ובא הרמז כאן אגב אורחיה שמדבר בע"ז שצריך להוציאה מביתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3