מתני' מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול ערב שבת וכו'. נוסחא דהכא היא עיקרית וה"פ שאם היו לו שני תינוקות אחד למולו בע"ש ואחד למולו בשבת ושכח ומל את של שבת בע"ש ואת של ע"ש בשבת בזה לד"ה חייב שהרי לא נתנה שבת לדחות אצלו שזה התינוק של שבת כבר מלו מאתמול. והלכך אף ר' יהושע מודה שחייב אבל אם היו לו למול לאחד לאחר שבת ולאחד בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת בזה הוא שנחלקו דר"א מחייב שהרי זה לא עשה מצוה שמל זה התינוק בשבת ועדיין לא הגיע זמנו למול. ור' יהושע פוטר דאע"ג דבהאי של אחר השבת לא עביד מצוה מ"מ מכיון שיש לו אחד למולו בשבת טרוד הוא בו ובמצותו. והרי נתלה שבת לדחות אצלו והואיל וזמנו בהול אינו מדקדק ופטור ודוקא בכה"ג דהיה לו מיהת אחד למולו בשבת. אבל אם לא היה לו אחד מהן למולו בשבת ושכח ומל בשבת את מי שאינו ראוי למולו בשבת חייב אף לר' יהושע. והיינו טעמיה דר' יהושע דמוד' הוא ברישא ובגוונא דפרישית לפי שלא ניתנה שבת לדחות אצלו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 19 · הלכה 4 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3