הזומר. חותך הענפים של גפנים שיתגדלו ביותר:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על דעתיה דכהנא חייב שתים. דכל אחת מלאכה אחרת היא:
על דעתיה דר' זעירא. דקאמר הזומר כנוטע וקס"ד דזומר כנוטע ונוטע נמי דומה לו ואינו כזורע וא"כ אם נטע וזמר חדא הוא דמחייב דמעין מלאכה אחת היא ודחי לה הש"ס דכלום אמר ר"ז אלא הזומר כנוטע ושמא הנוטע כזומר ולא כזורע קאמר בתמיה וכדמסיק ואזיל:
ושמא הנוטע כזומר. וכך היא בריש פ"ח דכלאים ובפ"ז דסנהדרין בהלכה ה':
הכל היו בכלל זריעה. נוטע וכל הני דדמי ליה בכלל זריעה הן ויצאת זמירה בפירוש כדכתיב גבי שביעית לא תזרע ולא תזמור וללמד להחמיר על עצמה שאם זרע וזמר חייב על הזמירה בפני עצמה וכי מפני שיצאת זמירה על עצמה אתה פוטרו לנוטע שלא יתחייב משום זורע בתמיה:
הוי לא שנייא וכו'. דלכ"ע חייב שתים בזמר ונטע דנוטע משום זורע הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3