תמן תנינן. בפ"ג דכריתות אמר ר"ע וכו'. ולקמן פליגי בה אמוראי באיזה ענין שאל לו ואם קבלה רבי עקיבא ממנו תשובתו או לא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומה אם הנדה שאין בה תוצאות הרבה. שאין בה הרבה חיובים בענינה אלא חיוב ביאה בלבד ואינו מוזהר עליה בחטאות הרבה ואעפ"כ אם בא עליה וחזר ובא עליה חייב הוא על כל ביאה וביאה אפי' הן בהעלם אחת דהכי ס"ל לר"א התם לעיל:
שבת שיש בה תוצאות הרבה. מהרבה ענייני מלאכות שמוזהר עליה:
הבא על הקטנות יוכיח. כמו הבא על הקטנה וקטנות דעלמא קאמר ואם היא נדה ואין בה אלא אזהרה אחת שהוא מוזהר עליה אבל קטנה לא שייכא בה אזהרה ואעפ"כ חייב הוא על כל ביאה וביאה:
הבא על הבהמה יוכיח. שחייב על כל ביאה וביאה:
אמרתי לו הבהמה כשבת. כלומר לדידי מיבעיא לי בבא על הבהמה אם חייב על כל ביאה וביאה כמו דמיבעיא לי בשבת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3