פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 10 · הלכה 5 · Segment 2

גמ' בעשותה וכו'. הכי דריש לה בת"כ:

קני גירדי. כך היה נקרא:

רבי פוטר ר"א בר"ש מחייב. אליבא דר"ש פליגא בלא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים דמר קאמר כך קבלתי ומר קאמר כך קבלתי ממנו:

א"ל רבי. לר"א בר' שמעון כך שמעתי מאביך שפוטר אמר לו ר' אליעזר שמשתי את אבא עומדות מה שלא שמשתי אותו יושבות כלומר וכי כל כך שמשת לפניו כמו ששמשתי אני ומקובל אני מפיו שמחייב:

ורבי וכו'. וכי רבי תלמידיה דר"ש בן יוחאי הוא דהוה וכי לא תלמידו דר' יעקב בר קודשי הוה וכלומר אע"ג דאשכחן בהרבה מקומות שרבי למד לפני ר"ש ותלמידו היה מ"מ וכי תלמיד מובהק היה שנא' עליו לא שמשת אותו ישיבות דמשמע שאפי' שמשת אותו הרבה אני שמשתי אותו יותר ממך והלא רבו מובהק של רבי ר' יעקב בר קודשי הוה. אלא כך א"ל שמשתי אני את אבא עומדות מה שלא שמשת את רבך ישיבות:

היו פניו של רבי מקדירות. מבוהלות ונתכרכמו תמיד מחמת התשובות שהשיב עליו כשהיה רבי רוצה לומר דבר אחד בתורה והקיפו בהלכות ואמר לו אביו של רבי והוא ר' שמעון בן גמליאל ויאות הוא כך בני ואל ירע בעיניך זה הוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל ומענוותנותו אמר כן:

מן דמך. לאחר שנפטר ר' אליעזר בר"ש שלח רבי לתבוע באשתו שתנשא לו ואמרה לו כלי שנשתמש בו קדש ישתמש בו חול ולהגיד גדולתו ושבחו של ר"א בר"ש: