פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 3

תני. בברייתא נותנין חמים לתוך צונן אבל איפכא לא כדברי ב"ש דקסברי תתאה גבר והחמין התחתונים מרתיחין את הצונן ובית הילל אומרים הכל מותר:

בד"א בכוס. שהוא כלי שני אבל באמבטי שהוא כלי ראשון אף לב"ה צונן לתוך החמין אסור:

ור"ש בן מנסיא מתיר. כצ"ל וכדקאמר בהדיא לקמיה:

אתיא דרב כר"ש בן מנסיא ור' יוחנן כר' יוחנן בן נורי. הך דרב ור' יוחנן לעיל בסוף ההלכה הוא דאיתמר גבי אנטיכי דרב קאמר אם היתה גרופה ופתוחה מותר אלמא דאף על פי שמתחממת היא מכתליה מותר וזה כסברת ר"ש בן מנסיא דמתיר אפילו בכלי ראשון בצונן לתוך החמין ולא חייש שיחממו מחמת החמין כמו דרב מתיר התם הואיל ופתוחה היא ואפי' היא עצמה חמה ודר' יוחנן דקאמר התם דטעמא דאין שותין ממנה ואע"פ שגרופה מפני שהיא מתחממת מכתליה ולא מהני לדידיה פתוחה אזלא שיטתיה כהך דר' יוחנן בן נורי בברייתא דלקמיה דקאמר ממלא וכו' לא כל כך קרוב בשביל שיחמו אלא דוקא במקום שתפיג צינתה בלבד וכך היא סברת ר' יוחנן דחיישי' מפני שהיא מתחממת מכתליה אע"פ שהיא גרופה ומחממת את המים שבתוכה בשבת:

יורד הוא אדם וכו' וחכמים אוסרים. ופריך יאות אמר ר"מ משום שאינו אלא כמפשיר המים הצוננין שעליו ומ"ט דרבנן דאסרי ומשני דיביא האי דינא כהאי דאמר ר"ז וכו' בריש פרקין שמותר להפשיר במקום שהיד שולטת ויכול הוא להושיט ידו ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת וכאן הואיל ויושב כנגד המדורה הויא כמו במקום שאין היד שולטת:

מפיו וכו' עד איכן. כלומר ואפי' הא דאמרי במקום שאין היד שולטת אסור לא הכל נקרא אין היד שולטת אלא עד איכן כדקאמר רבי יודה בן פזי וכו' עד שיהא נותן ידו לשם והיא נכוית ובפחות מכאן אפי' הוא חם הרבה נקרא היד שולטת: