כתיב שמעו זאת וכו'. איידי דאיירי בשמנה שרצים ואחד מהן החולד מייתי לה להך דרשא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 14 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חד אמר למה הוא מוטל וכו'. להאי מ"ד לאו דרך תוכחה מתפרש הכתוב הזה אלא שמכנה העולם על שם החלד שאינו אלא במקום הישוב ולאידך דקאמר למה הוא מוטל וכו' גם הכתוב הזה קאמר על הענין האמור למטה הבוטחים על חילם וגו' וכפל הכתוב הוא דדריש שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד לפי שהאזנה נאמר על היותר התבוננות על הדבר ושישימו על לבם כי יושבי חלד המה וכענין הכתוב יצבור ולא ידע מי אוספם וכתיב לעיל מיניה הנה טפחות נתת ימי וחלדי כאין נגדך וגו' כשמתבונן אני בחלדי ועל מה יקרא כך הכל הוא כאין נגדך וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3