תני. בתוספתא שם נר שהוא מונח וכו' וקס"ד דבעוד הנר דולק מיירי והיינו דקאמר ר' יוחנן ומתמה עלה דה"ז קרוב הוא לבא לידי חיוב דאם הנר נופל לפניו לפי שהוא מטה את הטבלא לצד זה ולסלקו א"כ כשמטה את הטבלא חייב משום מבעיר דבשעה שהוא מגביה הטבלא לפניו מטה השמן לפי הנר ומבעירו ואם לאחריו הוא יש בו משום מכבה בשעה שהיא מטה את הטבלא לאחורי הנר:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שמואל בר אבא. פירש זה לפני ר' יסא דבכבה הנר מיירי וא"ל תניח דעתך שהנחת את דעתי:
מה אנן קיימין. להאי ברייתא דטבלא ואליבא דמאן מיתנייא אי כר"מ אפי' טבלא תהא אסורה להטלטל דהא מיהת מיוחדת לנר שהוא אסור וכמ"ד לעיל דלר"מ אפי' מיוחדת לאיסור אסור ואי כר"ש הא אפי' הנר מותר לטלטל לאחר שכבה והכא על כרחך בשכבה מיירי כדאוקי לה שמואל בר אבא:
אלא. ע"כ דכאן כר' יהודה הוא דתני לה בברייתא דאית ליה מוקצה מחמת מיאוס והנר הוא מאוס וטבלא אינה מאוסה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3