קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 14 · הלכה 4 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' החושש בשניו לא יגמע בהן חומץ. אם מגמע הוא ופולט דמוכחא מילתא דלרפואה קעביד אבל מגמע הוא ובולע:

מטבל הוא. אכילתו בחומן כדרכו:

לא יסוך יין וחומץ. שאין מדרך לסוך בהן אלא לרפואה:

ולא שמן ורד. שדמיו יקרים ומוכחא מלתא דלרפואה קעביד:

שכן דרכן לסוך בחול. משום תענוג:

ר"ש אומר כל ישראל בני מלכים הן. וראויין לכך ואין הלכה כר"ש אם אינו שכיח ואין דרך הבריאי' לסוך בו. אבל אם דרך הבריאים לסוך בו מותר:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3