גמ' ומ"ט דב"ש משום דכתיב בדבור זכור את יום השבת ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך דמשמע דכל מלאכתך צריך שתהיה גומרה מבע"י וב"ה ילפי מקרא דכתיב בפ' משפטים ששת ימים תעשה וביום השביעי תשבות מדהוה ליה למיכתב ויום השביעי תשבות וכתיב וביום ללמדך שאם התחיל במלאכה בע"ש אע"פ שהיא נגמרת מאליה בשבת מותר דביום קאי אדלעיל דיש לך שתעשה במבעוד יום וביום השביעי והיינו כשנגמרת מאליה בשבת:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה מקיימין ב"ה. מה עביד להו בהאי קרא דילפי ב"ש לטעמייהו:
בעובדי בידן. דוקא בעושה מלאכה בידים הקפיד הכתוב שתהא כל מלאכתך עשויה מקודם השבת ולא תאמר שאם התחיל בה מקודם גומרה אף בשבת אבל היכא שהמלאכה נגמרת מאליה והתחיל בה מבע"י מותר:
ומה מקיימין ב"ש וכו'. הא משמע מדכתיב וביום דיש לך מלאכה הנגמרת מאליה בשבת שמותרת:
כהדא דתני וכו'. בתוספתא פ"ק כלומר בהני אף ב"ש מודו דמותר היכא שגגמרת המלאכה מאליה ולהכי אתי האי קרא דוביום וטעמא דהני לא צריכי כלי אבל במלאכה שנגמרת בכלי קאסרי ב"ש משוח שביתת כלי כדפרישית במתני':
פותקין. פותחין אמת המים שמושכת מן הנהר והולכת להשקות את הגינה:
קילורית. תחבושת העשויה מסם המרפא:
נותנין מוגמר. מיני בשמים ע"ג גחלים לגמר בהן את הכלים שלמעלה וכן גפרית ומיירי שהגחלים מונחין ע"ג הקרקע ולא בכלי דאל"כ מאי איכא בין הני להא דבמתני' דקאסרי ב"ש:
אין נותנין חיטין לרחיים וכו'. ופליגי אמוראי בהאי טעמא דר' חגיי סבירא ליה דטעמא הוי מפני שהן משמיעות את הקול בשבת:
א"ל ר' יופי יאות רבי סבר כר' יהודה. לרבי חגיי קרי ליה רבי שקיבל ממנו כדאמרי' בדמאי ופלוגתא דר' יהודה ורבנן בפרק דלקמן היא לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וכו' בשביל שתהא מנטפת וכו' ור' יהודה מתיר ומפרש לה הש"ס התם דטעמייהו דרבנן דאסרי מפני שלא הותחל בכל טיפה וטיפה כלומר שלא הותחל מע"ש אלא טיפה טיפה והשאר מנטפת והולכת בשבת שהרי א"א שכל טיפה וטיפה יתחילו לנטף מבעוד יום והוי כעושה שיטיף בשבת ורבי יהודה סבר משקה טופח חיבור ומכיון שהותחל מע"ש בטיפה אחת סגי דהוי כהותחל בכל השמן מע"ש והשתא קאמר רבי יוסי לר' חגיי יאות אמרת בטעמא דידך דמשמע דסבירא לך כרבי יהודה דהתם והלכך איצטרכה הכא להאי טעמא משום השמעת הקול ברם כרבנן דהתם לא איצטרך להאי טעמא דהא כמה דאינון אמרין תמן משום שלא הותחל בכל טיפה וטיפה ה"נ הכא משום שלא הותחל טחינת הרחיים בכל חטה וחטה והוי כנותן בתחלה שיטחנו כל החטים בשבת:
רבי יוסי בר' בון. אמר נמי טעמא דאחריני איכא לאסור ברחיים מפני דחיישינן שהוא שוכח ותוקע את היתד בשבת לתקן את הצריך לו בהרחיים ומה"ט אסרו ליתן חטים לתוכן אפי' מע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3