ועל הילכות ארך העמים. ופריך ולא כן אמר ר' זעירא וכו' דזוגות הראשונים הן שגזרו על ארץ העמים ועל כלי זכוכית שיטמאו ור' יונה אמר יהודה בן טבאי גזר ור' יוסי אמר יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח גזרו טומאה על כלי מתכות והלל ושמאי גזרו על טהרת ידים ומיהת טומאת ארץ העמים לכ"ע כבר נגזרה בימי הראשונים. ומשני ר"י בר' בון דבאמת כך היתה הלכה בידם מזוגות הראשונים אלא ששכחוה ועמדו אלו דורות השניי' והסכימו על דעת הראשונים וחזרו וגזרו על אלה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ללמדך וכו' סופו להתקיים בידן כמה שנאמר למשה מסיני ואלו נתנו נפשם עליהם כדאמרינן לעיל שהיו הורגים בהם לפיכך נתקיים בידן אלו הגזירות ונקראו על שמם:
ואתייא. הא כהאי דאמר ר' מנא בפ"ק דפיאה כתיב כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם. ואין זה דבר והפוכו ועוד האי מכם מיותר הוא הלכך דריש לה דה"ק כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם הוא רק ולמה הוא כך לפי שאין אתם יגיעים בו:
כי הוא חייכם וכו'. כלומר ולא עוד אלא שבשעה שאתם יגיעים בו לא מיבעיא שלא יהא רק מכם אלא גם הוא חייכם ואתם ג"כ מתקיימים על ידי כך. וגרסי' להא בכתובות סוף פ"ח ולקמן בסוכה פ"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3