שמעית טעם. על איזה מתולדת עימור ולית אנא ידע עכשיו מה שמעית:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מאי כדון. ועכשיו מה הוא שנדע ומפרש לאיזה מהן שהוא משום דש ולאיזה מהן שהוא משום מעמר או משום אב מלאכה אחרת:
ההן דכתית וכו'. זה שהוא כותת את האורז ועושהו חלק מן שערין שעל השבולת שלו ה"ז חייב משום דש:
ההן דשטח צלן צימוקין זהו ששוטח הצמוקין על עורות לייבשן. צלין מלשון עססא דצלא:
מסוסלה בנקלטה. ממיני מידות הן כלומר שאח"כי מקבץ מהן לתוך המדות מעט מעט חייב משום מעמר וכן כל שהוא נוגע במאכל עצמו ומקבצו אל מקום אחד הרי זה משום מעמר וכל העושה בקליפה ולהסירו הרי זה משום דש ובמרדכי בפרקין ראיתי שמביא הגירסא דשטח צימוקין קלטה חייב משום מעמר וכו' וזה ידוע למי שרגיל בדפוס ממלאכת המסדרים הבורים שמערבין האותיות ועושין תיבות זרים ומשימין אותו בין המצרים ואצל המגיהים שולטות עינים כהות וידים עצלות ומניחין כך מבלתי לתקן את המעות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3