כל אחד ואחד לפי מה שהוא. פי' הציון יהי' דומה להאיסור דהיינו רבעי שיש לו הנאה ממנה דהיינו אחר פדיה מציינין אותו באדמה שיש לו הנאה ממנה שכשנזרע מצמחת. ושל ערלה שאין לו הנאה כלל. בחרסית. דנמי אין לו הנאה שאינה מצמחת. ושל קברות בסיד שהוא דומה לעצמות המת. כהדא דתני אילן של הקרש סוקרין אותו בסיקרא לסימן דומיא דמזבח. דגבי מזבח הי' חוט הסיקרא:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בתי ע"ז בפחמין. שהוא עומד לשריפה:
בית מנוגע כו'. באפר מקלה. שהוא עומד לנתיצה:
במגורה של אבנים כו' כצ"ל. להודיע שאותו הקרקע אסור לעבוד ואין לו הנאה ממנו כאבן:
וחש לומר שמא אילן (שמנפל) [שמנבל] פירותיו הוא. פי' איך סוקרין אילן של הקדש בסיקרא לסימן. דילמא הרואה אומר שהוא (מנפל) [מנבל] פירותיו ולכך סקרוהו בסיקרא:
ובבהתין לי' דיעביד. תיבת דיעביד מיותר:
ומשני תמן דלא יתיר פירוי. משמע שיש פירות עליו אז סוקרין אותו:
ברם הכא בתחילה. פי' אף תחילת גידולו סוקרין אותו שאז אין פירות עליו וידעו שמשום הקדש סוקר:
חוט בחוט של סיקרא זכר למזבח. פי' דה"ל לשנות גבי הקדש בחוט והכא גבי קברות ממחה ושופך:
תני ר' חייא סוקרין עליו בסיקרא שהוא הקדש כו' כצ"ל. פי' גבי הקדש כותבין עליו תיבות אלו הקדש. אבל גבי קברות אין כותב כלל אלא שופך סתם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d