משמע ליכא דליכא מאן דפליג כצ"ל אבל בתחילה אף ב"ש מודו. פי' שמותר לחלל פירות על דינרי זהב:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך מ"ט דבית שמאי. פי' כיון דבתחילה מודו אלמא דסבר דדהבא נמי טבעא וא"כ אמאי אסור לעשות מסלעין דינרי זהב:
ומשני הכסף כסף ראשון ולא כסף שני. פי' דסבר ב"ש שאסור לחלל כסף על כסף כלל אלא צריך להביא כסף ראשון לירושלים:
ומקשי והתנינן הפורט סלע ממעות מע"ש. פי' והיינו בירושלים:
וסברינן מימר המצרף סלע ממעות מע"ש. פי' דהיינו בגבולין אם בתחילה חילל על פרוטות ולבסוף רוצה לחלל על כסף אלמא שמותר לחלל על מטבע אחרת ואינו צריך להביא אותו מטבע עצמו שחילל בירושלים:
ומשני מאי כדון טעמא דב"ש עד כסף. פי' עד שלא בא לכסף מותר לחלל על מטבע אחרת אבל כיון שבא לידי כסף אסור לחלל על מטבע אחרת אפי' על זהב. ואח"כ גרסינן רשב"ל עד פליגין ואח"כ גרסינן מ"ט דב"ש הכסף ולא זהב כל הסוגיא עד רשב"ל:
וסברינן מימר המצרף. פי' היינו שרוצה לצרף הפרוטות שיש לו של מ"ש על סלעים. אלמא שמותר לחלל מע"ש על פרוטות:
ומשני היא כסף היא נחושת אבל לא זהב. דזהב אינו בכלל כסף אבל נחושת היא בכלל כסף:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d