חותל של תמרים לנגרא. אומן של החותלות שהי' בקי במקח התמרים והי' פודה על פיו:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לחטוניא. פי' מוכר חטים ומפריק על פומוי:
ה"ג ר' חלקיה חוי פיריו. פי' שהי' ר' חלקיה מראה פירותיו לאחרים כדי לשום אותן האיך לפדותן:
וא"ל בשווייהן. פי' ששם אותן כמו שהן שווין לכל אדם ולא כמו שהחנווני לוקח:
אתא לגבי' דר"ש. פי' לשאול אם צריך ליתן כשיעור הזה אם לא והשיב:
אין פודין מ"ש ע"פ (השומין) [השוטין] כו'. והשתא מפרש איך הוא פודה אותם. בשער הזול דזה אין סברא לומר שאם הי' יוקר והוזלו שפודין כשער הזול דזה פשיטא אלא מפרש אף שאין השער בזול אלא העת הזאת הוא מוכר בזול מחמת טעמים אחרים מותר להמתין מלפדותן עד אותו העת ולפדותן תיכף:
ומפרש כמה דבר נש בעי בטיהרא טהורה כו' פי' באמצע היום כשהיום ברור בתקופת תמוז שהיום חם:
בתר בלנא פי' אחר המרחץ שאז האדם עיף:
ומסיק לזרזי' פי' כשהוא נושא אז המשא מסתמא הוא מוכר בזול:
ומייתי פריטין ומפרקינה כו'. פי' ותיכף הוא מביא פריטין ופודה אותן:
ור' ירמי' מפרש כמה דבר נש בעי. פי' שרוצה למכור בערובתא פי' בע"ש:
בפתי רמשא. פי' סמוך לשקיעה:
מנשיא קלען. פי' שאז אינו נשאר בשוק אלא אותן הנשים שמקלעין את שער הנשים:
ומעביר עליהן. פי' למוכרן שמסתמא הוא מוכר בזול:
ומייתי פריטין כו' ור' יודן מפרש כשלוקט בע"ש א"צ לפדותן מיד אלא מניחן (עליהן) [עליו]:
עד שיכמשו. פי' עד מוצאי שבת ובא להוסיף אפי' אותן הפירות שכשמניחן הן נכמשין מותר להניחן:
ופודה אותן מוצאי שבת מיד. פי' שאז ג"כ שער הזול לפי שעדיין אין מצוי מעות לכל אחד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d