א"ר יונה וכן נוטי נטומי. מיותר וצ"ל א"ר יונה והוא שנטמאו. פי' הא דחכמים מקילין לפדות כרשינין אף שאין פודין היינו דוקא כשנטמאו אבל לא בטהורין אף בגבולין כדי לשכר שני. פי' הא דתלינן מה שליקט תחילה היינו למע"ש היינו לשכר שני דהיינו שירויח השני דהיינו שאם יאבדו השאר יהיו אלו שבידו תפוסין על מע"ש אבל לא בודאי תלינן ונ"מ כדמפרש לקמן שצריך להתנות. והוא שליקט מכאן ומכאן. פי' שליקט בערבוביא מעט מכאן ומעט מכאן אז אמרינן דמה שליקט ליקט למעשר שני:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d