ומשני כשהכניסן הכניסן על מנת שלא תתפסם מחיצה. פי' כיון שנטמאו כשהיה עדיין בחוץ לא הכניסן אלא על מנת שלא תתפסם מחיצות ולפיכך מותר להוציא אבל כשהכניסם בעודם טהורים ואח"כ נטמאו לא שכבר תפסתן מחיצות כשהיו טהורים ומייתי ר' זעירא ראיה מיניה על מע"ש טהור כו' בהא ה"נ טהור ד"ת ומקשי ר' יונה:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
טהור ואת אמרת הכין. פי' דכיון שהוא טהור אמאי מותר להוציא וזה אין סברא שיהי' תלוי בדעתו תפיסת מחיצות והיינו אם הכניס אדעת שלא יתפסו במחיצות שיהיה מותר לפדות אפי' דיעבד ותיבת ד"ת מיותר:
ומשני אלא כיני עבר ופדאו פדוי. פי' דלענין זה מהני כשהכניס אדעת שלא יתפסו במחיצות שאין המחיצות תופסות לענין שאם עבר ופדאו שיהא פדוי אבל לכתחילה ודאי לא יפדה ולהכי כשנטמא אפי' טומאה דרבנן יפדה אפי' לכתחילה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d