הדא אמרה שהעבד זוכה מרבו לאחר. פי' אפי' עבד כנעני וקשיא על מתני' דבמתני' הכא משמע שאין העבד זוכה (לית) אפי' לעצמו. ומשני דאיירי בעבד עברי ואפי' תפתריניה בעבד כנעני לק"מ דאיכא לאוקמי באומר לו השואל פיתחה כו' והשתא אף בלא העבד קמה ברשות השואל תיכף משיצא מרשות המשאיל דאז העבד לא מעלה ולא מוריד ותני כן הנהיגה המשיכה כו' אלמא אפי' לא עשה בה מעשה כגון שקרא לה ובאה נמי נתחייב השואל לשלם דכיון שאמר שתכנס לרשותו תיכף משיצאה מרשותו הרי היא ברשות השואל וא"כ ה"ה הכא כי אמר פיתחה לי כו':
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d