מטבע שנפסל. דהיינו פסלה מדינה והמלכות מקבלת ר"י כו' כאסימון כלומר פלוגתא דר' דוסא ורבנן. ור"ח אמר דינה כמטבע של מלכים ראשונים אם יוצא ע"ג צורתה:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
של נסך. דיין נסך תופס את דמו לאסור בהנאה ופסק ר' אימי דהפירות מע"ש שחלל עליהן יוצאים לחולין והמעות אינן רשאין ליהנות דאסורין בהנאה ואמנם מוסף על זה טובת הנאה שהי' נותן לחבירו שהוליך לירושלים ויש לו מעות חולין ומבקש ממנו שיהא מעותיו מחוללין על פירותיו שיש לו כאן והמעות ישארו ת"י חבירו רק שיאכל אותם בירושלים בקדושת מעשר והוא יאכל פירותיו בכאן חולין ובעד הטובה שהיה נותן לחבירו הך טובה בעצמו עשה לו המעות נסך לכן מחויב להוליך הך הנאה לים המלח:
דיסקניס. של איזה מלך אזי כשמחלל עליהן אינו חושב רק כמו שמקבל השולחני וכן כשמוצאין בירושלים אין צריך להוציאן רק כמו שחשב בשעת הפדיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d