ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 4

מוכרו בזול. פי' בשניהם לקולא. ומיבעי לי' מפני מה:

אי משום שנראה להמכר בזול. פי' דהיינו כשהי' במקום הזול:

או משום שיכול עתה להחזירו למקומו. פי' לכך הוי כמו שהוא עכשיו התם כיון שהי' התם. וגם עכשיו יכול להחזירו למקומו:

מאי נפיק מביניהון חזרו והוקירו במקומו. פי' עכשיו גם במקומו הוקירו:

אין תימר מפני שהוא יכול להחזירו למקומו הרי הוקירו. פי' ואף כשמחזירו אינו יכול לפדות בזול אין תימר כו':

כהדא ר' חייא תיבת כהדא מיותר:

מפרקין אילן נקלווסירה דהכא תמן כשעריה דהכא. פי' שהי' פודה אותן הפירות של הכא ויתן כשער דהכא. פי' משום דהוי ממקום הזול למקום היוקר ובדמאי בזול והוקרו פודין אותו כשער הזול:

אמר מאן הורי לן. פי' לעשות:

חילפא בר קורייא דהוא סבר כן כדפרישית:

והשתא גרסינן תני בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו. וקאי על מתני' דקתני פודין מע"ש כשער הזול כן גרס בירושלמי כשער בכ"ף ולא כגמרא שלנו שהיו גורסין בשער הזול והיינו בבי"ת דהיינו שמותר להמתין מלפדות מע"ש עד שיהי' שער הזול וכדמפרש לקמן בסמוך בטיהרא טהורה בתקופת תמוז כו' או בערובא שובתא כו' אבל אותה הברייתא סברה כשער הזול פי' דהיינו אם הפריש מע"ש בשער הזול ואח"כ הוקרו פודין בשער היוקר כשער הזול והשתא מפרש דלעולם פודין בזול בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו:

וע"ז מקשי ניחא ביוקר והוזלו. פי' דהשתא עומד בשער הזול אבל בזול והוקרו והשתא עומד בשער היוקר ופודה כשער הזול אמאי:

ומשני לכך הקילו לפדותן בזול. היינו משום שיכול להערים ולפוטרן מן החומש ולכך השתא כשנותן החומש. החומש משלים לשיעור המקח ולכך הקילו אף כשאינו נותן החומש: