ומפרש ר' אלעזר בר סיסי כו'. והא דקתני במתני' לא נתתי ממנו למת להביא לו ארון ותכריכים היינו דבמתני' נקט דבר הרגיל אבל עיקר הפסוק אתי על סיכה כדמפרש כאן:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זה שהוא לוחש. פי' בשבת אם רוצה ללחוש נותן שמן ע"ג ראשו פי' אוחז השמן בכלי ע"ג ראשו ולוחש:
ובלבד שלא יתן לא ביד. פי' על ראשו ולא בכלי על ראשו:
ר' יעקב בר אידי כו' נותן כו' מה ביניהן מאיסה. פי' אם מותר למאס את השמן בנתינה ע"ג הראש וא"כ לפ"ז הא דקתני ובלבד שלא יתן לא ביד כו' לאו אשבת קאי אלא אף בחול אסור והא דקתני גבי שבת לאשמעינן דכשאינו נותן על הראש אז מותר אף בשבת:
מ"ד נותן כו' ממאס הוא. פי' מותר למאס:
מ"ד לא יתן בין ביד בין בכלי אינו ממאס. פי' אסור למאס:
א"ר יונה מע"ש ביניהון. פי' אם מותר ליתן ג"כ במע"ש:
מ"ד נותן כו'. פי' אלמא דחשיב כסיכה וא"כ אף במע"ש מותר ומ"ד לא יתן אלמא דלא חשיב ליה כסיכה אלא לרפואה ולהכי אסור בשבת גזירה משום שחיקת סממנים וא"כ אף במע"ש אסור דלא ניתן אלא לאכילה ולשתיה ולסיכה:
מ"ד נותן במעשר שני מותר כצ"ל ומ"ד לא יתן בין ביד בין בכלי במע"ש אסור כו' כצ"ל:
ומקשי ר' יוסי וכי כל שהוא מותר בשבת כו'. פי' האיך תלי זה בזה והתני מדיחה אשה כו' היא תרומה היא מע"ש כו'. פי' אלמא אף דבשבת מותר במ"ש אסור:
וע"ז מקשי מהו כדין. פי' מפני מה הקילו בשבת יותר מבמ"ש. ומפרש ובלבד שלא יעשה בשבת כו'. פי' דבשבת לא חש אלא שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d