כתוב בספר המאור הרי"ף ז"ל סמך על רב אשי ורב פפא ודחייה לדר' יוחנן דאוקמא למתני' בשינוי החוזר לברייתו ול"נ אפי' לר' יוחנן מתני' דחויה היא מאחר דקי"ל כרשב"א וכו' עד הלכך קמה לה אוקמתא דר' יוחנן ולפרושה למתני' אתא ולא למיפסק הלכתא כוותיה:
אמר הכותב ממקום שבאת אי מתני' לר' יוחנן דחויה היא הדין עלינו לסמוך אתרוצי דרב אשי ודרב פפא כיהיכי דתיקום מתני' כהלכתא ומה יועיל לו אם פסק רבינו הגדול ז"ל כר' יוחנן ואפקה למתני' מהלכתא מאחר שאין הדין משתנה בכך ועוד דרב אשי בתרא הוא וכוותיה קי"ל לעולם ועוד שעל כרחו לר' יוחנן משנתינו הלכה היא דהא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ומתני' סתמא היא והיכי קיימא ליה לר' יוחנן כר"ש בן אלעזר אלא ע"כ לר' יוחנן איתא למתני' וליתא לר"ש בן אלעזר ואם תמצא לומר איתא לדר"ש בן אלעזר משום דשאני שבחא דפיטמא דהדרא וכחשא ממילא הלכך לא קנה אלא שנוטל שבחו אבל נסרים ועשאן כלים שינוי הוא שאינו חוזר לברייתו אלא ע"י מעשה אדם והואיל ומחוסר מעשה שינוי הוא וקני והשתא דקי"ל כרב פפא ורב אשי שינוי החוזר לברייתו לעולם אינו קונה ומאי דכ' שוב בעל המאור ז"ל שכל מה ששנינו משלם כשעת הגזילה גוף הגזילה קנוי לגזלן ומשלם דמים כדמעיקרא לאו מלתא היא שהגוזל פרה מעוברת וילדה אין הגוף קנוי לו שאין לו שינוי כלל בגוף הבהמה אלא בולד או בגיזות והא דאמרי' לקמן בגמ' טעמיה דר"מ משום שינוי קונה הא דחקי' ז"ל למימר הכי כסבור היה שעל גוף הבהמה אמרו ולא היא דהתם אולדות קאמרינן שהנולד שינוי הוי לענין הגזילה אבל גוף הבהמה חוזרת בעיניה שאין בה שינוי כלל אלא דמעיקרא גופה מליא והשתא גופה סריקא וכן בגיזות אטו אם גזל בהמה מלאה והטילה גללים קנאה והא דקתני מתני' דמי פרה עומדת לילד הדבר ידוע שלא שנו כן אלא לומר ששמין לולד ע"ג פרה ודקא דאיק מדלא קתני סיפא דמי פרה לדידיה קשיא רישא דעצים ועשאם כלים ומפני המחלוקת בדקנו ומצאנו בתוס' דתניא הגונב פרה מעוברת וטבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' דמי פרה עומדת לילד ילדה ואח"כ טבח את עוברה משלם תשלומי כפל ופטור מתשלומי שלשה פי' דקסבר שינוי קונה ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ומשלם תשלומי כפל על הולד שהרי שמין אותו ע"ג אמו בשעת הגניבה דמי פרה מעוברת הגונב פרה מעוברת וילדה ואח"כ טבחה שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל כשעת הגנבה ותשלומי ד' וה' כשעת טביחה ומכירה אלמא אין זה שינוי דאי ס"ד קנאה בשינוי זה שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר אטביחה אמאי משלם ומאי דקתני שמינה והכחישה בכחשא דממילא ומאי דאמרי' בפרק מרובה הכל כעין שגנב בכחשא דבידים משום דאמרי' מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא וכן פירשה רבינו שלמה ז"ל או שמא שבוש הוא שהיא הברייתא ששנויה בפרק מרובה ואע"פ שיש בברייתות הללו מעט שבוש למדין מהן במקום שאין גמרתינו סותרתן וכ"ש בכיוצא בזה שאין הגמרא נותנת ולא הדעת סובלת דברי בעל המאור ז"ל:
אמר הכותב ממקום שבאת אי מתני' לר' יוחנן דחויה היא הדין עלינו לסמוך אתרוצי דרב אשי ודרב פפא כיהיכי דתיקום מתני' כהלכתא ומה יועיל לו אם פסק רבינו הגדול ז"ל כר' יוחנן ואפקה למתני' מהלכתא מאחר שאין הדין משתנה בכך ועוד דרב אשי בתרא הוא וכוותיה קי"ל לעולם ועוד שעל כרחו לר' יוחנן משנתינו הלכה היא דהא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ומתני' סתמא היא והיכי קיימא ליה לר' יוחנן כר"ש בן אלעזר אלא ע"כ לר' יוחנן איתא למתני' וליתא לר"ש בן אלעזר ואם תמצא לומר איתא לדר"ש בן אלעזר משום דשאני שבחא דפיטמא דהדרא וכחשא ממילא הלכך לא קנה אלא שנוטל שבחו אבל נסרים ועשאן כלים שינוי הוא שאינו חוזר לברייתו אלא ע"י מעשה אדם והואיל ומחוסר מעשה שינוי הוא וקני והשתא דקי"ל כרב פפא ורב אשי שינוי החוזר לברייתו לעולם אינו קונה ומאי דכ' שוב בעל המאור ז"ל שכל מה ששנינו משלם כשעת הגזילה גוף הגזילה קנוי לגזלן ומשלם דמים כדמעיקרא לאו מלתא היא שהגוזל פרה מעוברת וילדה אין הגוף קנוי לו שאין לו שינוי כלל בגוף הבהמה אלא בולד או בגיזות והא דאמרי' לקמן בגמ' טעמיה דר"מ משום שינוי קונה הא דחקי' ז"ל למימר הכי כסבור היה שעל גוף הבהמה אמרו ולא היא דהתם אולדות קאמרינן שהנולד שינוי הוי לענין הגזילה אבל גוף הבהמה חוזרת בעיניה שאין בה שינוי כלל אלא דמעיקרא גופה מליא והשתא גופה סריקא וכן בגיזות אטו אם גזל בהמה מלאה והטילה גללים קנאה והא דקתני מתני' דמי פרה עומדת לילד הדבר ידוע שלא שנו כן אלא לומר ששמין לולד ע"ג פרה ודקא דאיק מדלא קתני סיפא דמי פרה לדידיה קשיא רישא דעצים ועשאם כלים ומפני המחלוקת בדקנו ומצאנו בתוס' דתניא הגונב פרה מעוברת וטבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' דמי פרה עומדת לילד ילדה ואח"כ טבח את עוברה משלם תשלומי כפל ופטור מתשלומי שלשה פי' דקסבר שינוי קונה ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ומשלם תשלומי כפל על הולד שהרי שמין אותו ע"ג אמו בשעת הגניבה דמי פרה מעוברת הגונב פרה מעוברת וילדה ואח"כ טבחה שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל כשעת הגנבה ותשלומי ד' וה' כשעת טביחה ומכירה אלמא אין זה שינוי דאי ס"ד קנאה בשינוי זה שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר אטביחה אמאי משלם ומאי דקתני שמינה והכחישה בכחשא דממילא ומאי דאמרי' בפרק מרובה הכל כעין שגנב בכחשא דבידים משום דאמרי' מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא וכן פירשה רבינו שלמה ז"ל או שמא שבוש הוא שהיא הברייתא ששנויה בפרק מרובה ואע"פ שיש בברייתות הללו מעט שבוש למדין מהן במקום שאין גמרתינו סותרתן וכ"ש בכיוצא בזה שאין הגמרא נותנת ולא הדעת סובלת דברי בעל המאור ז"ל: