מכאן מי שגדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה. בסי' תכ"ב כ' בדק הבית בשם רי"ו נתיב י"ג אע"פ שיצא מוציא בין יחיד בין צבור ודוקא שאינו בקי שאינו יודע לענות אבל אם יודע לענות אם יצא אילו מוציא אא"כ עונה אחריו הללויה ע"כ וצ"ע היכא איתא בגמרא. עכ"ל בד"ה. ובמ"א שם ס"ק ה' ז"ל ופליאה בעיני על הרב"י אשר נהירין לי' שבילי דשמעתא שרישא דמלתא תלמוד ערוך הוא בר"ה דף כ"ט. וסיפא דמילתא הוא מתני' דהכא. ומ"ש רי"ו אם יצא אינו מוציא לאו דוקא דה"ה אם לא יצא כו' ע"ש. ולא עיין יפה דהא במתני' דהכא לא מפליג בין בקי לשאינו בקי כמו שפרש"י והר"ן בין שיצא או לא יצא בכל פעם צריך השומע לענות הללויה והך דר"ה לענין ברכות הוא. אמנם לענין קריאת הלל לא דיבר שם כלום וסמך אמתני' דהכא לכן דברי רי"ו תמוהים:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על סוכה · סעיף 83
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6ffb9cf0140987254693121194043e68adfc7a53f3dd4db9ab3562b19538ce2e