דאוכלין נינהו ומקבלין טומאה. וא"ת אמאי מפרש טעמא דלא חייצי בפני טומאה משום דלכי יבשי מיפרכי. הא בלא"ה קי"ל דכל המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה תי' בתוס' דאיירי בירקות שלא הוכשרו עדיין אבל לענין סכך סוכה כיון דראוים לקבל טומאה סכך פסול מקרי ובסי' תרכ"ט ס"ק ב' השיג ט"ז על מהרי"ל שתלה הדין אם נטמא ממש וחלילה להשוות כטועה והילך לשון מהרי"ל בהל' סוכה אמר מהרי"ל כל דבר המקבל טומאה אסור לסכך בו לכן יזהר כל אדם שלא להניח סולם או שברי כלים של ספסלאות וקתדראות על הסכך להחזיק את הערבה דחיישינן שמא נטמאו במדרס ע"כ. הבין דהך טעמא שמא נטמאו במדרס אכולהו קאי. ולא כן הוא דבסולם אסור לסכך דראוי לקבל טומאה. אלא דשברי כלים שאינם ראוים מיד לקבל טומאה. ולהכי הוצרך לתת טעם דחיישינן שמא נטמאו במדרס:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על סוכה · סעיף 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6ffb9cf0140987254693121194043e68adfc7a53f3dd4db9ab3562b19538ce2e