קרבן נתנאל על סוכה · סעיף 73

אם יהיה מראה הקילוף כמראה אתרוג. זהו לדעת י"א לכאורה דהא לדעת הראשונה עם שיהיה למקום הקילוף מראה אתרוג מ"מ פסול משום נימור ובטור כתב כמראה האתרוג ניחא אף לפי' קמא דבעינן שיהיה מראה הקילוף כמו מראה האתרוג שאינו נקלף:

ואסיפא קאי. לחומרא. דלא כדעת ר"ח שפי' דאפילו נקב שיש בו חסרון אינו פוסל אלא בכאיסר או מפולש. שסובר שקאי ארישא:

אבל אם ניקב עד חדרי הזרע ודאי טריפה דאותם חדרים כו'. שיעור דבריו כך הוא כיון דניקב עד חדרי זרע ודאי טריפה דהוי כניקב הלב לבית חללו. אך א"ת דכולה אתרוגא חיבור הוא אפילו חדרי הזרע ע"ז קאמר דאותן חדרים במקום סמפוני הריאה קאי נמצא שאין חדרי הזרע חיבור לעור האתרוג. וכדמצינו בריש אלו טריפות ר"ש אומר עד שתנקב הריאה לבית הסמפונות. ש"מ דבשר הריאה לחוד לדידיה וסימפוני לחוד. ומהר"ם מלובלין פי' דע"כ לא קמבעיא ליה בגמרא אלא אם סמפוני ריאה קיימי אבל במקום שטריפה בבהמה כגון דלא קיימי סימפונוהי דכה"ג לא קיימי חדרי הזרע לא קמבעי' ופשיטא דפסול וא"ת עד כאן לא טרפינן בבהמה אלא היכא שנתקלקל בשר הריאה שנימוקה אבל אם לא נשפך בשר הריאה ואינקוב הסימפון לחוד קי"ל דכשר כדאמרינן בפרק אלו טריפות (חולין ד' מ"ח.) י"ל דהתם היינו טעמא דכשר דבשר הריאה סותמת נקב הסימפון משא"כ הכא שניקב עור האתרוג עד חדרי הזרע אין שם מה שיסתום הנקב ופסול כמו דאמרינן התם סימפון דאינקב לחבירו כיון דקשה אינו סותם וטריפה:

ולהכי לא הביא זאת הבעיא. ואפשר לומר דהרי"ף ס"ל להחמיר כמ"ש הטור ויש מחמירין כיון דספיקא דאורייתא היא אע"ג דהנך פסולי אינן עיקרן אלא מד"ס מ"מ מאחר דספיקא במידי דאורייתא הוא אזלינן לחומרא ומש"ה השמיט הרי"ף הך איבעיא וכתב הברייתא בסתמא אתרוג תפוח סרוח פסול משמע בין בסרוח מבחוץ ובין סרוח מבפנים וקליפתו קיימת וכך פי' הר"ן ז"ל דברי הרי"ף: