למיגנא בכילתא משום בקי. הא בלאו הכי לא שרי ואיירי בכילה שיש לה גג וגבוה עשרה וכמ"ש רבינו בפ"ק סי' ל"ז:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על סוכה · סעיף 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומיירי באכסניא דאי בביתו היאך עשה סוכה מתחילה כו'. צ"ל דלא הי' ריח מאוס לכל דאי הכי מיפסל סוכה לכל העושה. אלא הכא בדמצטער איהו לחודי' עסקינן כמ"ש הר"ן:
וכשהמטר יורד עליו הוא מסריח. והפסיק המטר מ"מ אח"כ שרי לי' למיגנא חוץ לסוכה משום ריח:
אבל למיכל אסור. מפני שהיא שעה מועטת. עי' בב"י סי' תר"מ בשם ה"ר פרץ דמצטער אינו פטור אלא למיגני אבל לענין אכילה מצטער חייב ועי' בשו"ת מים חיים א"ח סי' נ"ג נ"ז:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6ffb9cf0140987254693121194043e68adfc7a53f3dd4db9ab3562b19538ce2e