אם כן מאי עבר - זקן הא שפיר עבד דאינה אסורה עליו משום איסור ערוה. ואם תאמר כלתו היא דהא מחייבינן לבריה משום אשת אח לאו פירכא היא דאיכא לאוקומה דאשת אחיו של בנו מאמו היא ולאו כלתו של אב היא אלא אשת חורגו ומותרת לו:
קריאה במקור
רש"י על כריתות · דף 14b · Line 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דעבר משום כלת בנו שהיא שניה - מדברי סופרים דהא חייבנו לבריה משום כלתו. והוא הדין נמי דמצי לתרוצי דעבר משום בת בת בנו שהיא שניה אלא חדא מינייהו נקט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/תלמוד_בבלי
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6dfab92669ec426fb237e35903cf8fc8002413d0f74696cfb3c8d5c558056f25