כזית מן המת וכו'. כתב הרא"פ בפרק קמא דפיאה כזית מן המת מטמא באהל ע"כ משמע דזהו עיקר צורך שיעורו דכזית ואינו נכון דפחות מכזית אפילו במגע אינו מטמא ואי אעצם כשעורה קאמר שהוא מטמא במגע ואינו מטמא באהל אף זה משיעורי חכמים הוא דעצם כשעורה מטמא גם מ"ש בסוגיין בד"ה וקשיא מן זו וכו' ע"ש אינו מחוור:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לעולם הוא מוסיף והולך וכו'. כתבו תוספות דף ח ע"ב דבסוגיין משמע דלענין דחיית יום טוב איירי ע"כ ואף דסוגיית הירושלמי מהופכת מבבלי דר"י לדר"ל ודר"ל לדר"י מכל מקום לענין זה ילפינן דבהכי פלוגתיהו ור"ז מנפשיה הוא דאמר הכי אבל הבבלי ידע בבירור מאן אמר דא ומאן אמר דא והיה נ"ל לומר דהא דמשני בבבלי כאן בסתם כאן במפרש היינו שאמר בפירוש שלא אוסיף אך מלשון הש"ס לא משמע כן עיין שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 889959f9a3e1d3ebcdb497231f405bbb67be2bd7576af8140c2a45c9b0c4bf8e