אמר ר' חגיי ל"ש אלא עראי אבל קבין אסורי' כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ר"ל דלאכיל קבין אסור. אר"י אין מן הדא לית ש"מ כלום שאפי' הוא נוטל ממנו שתים ושלש מקרצות מכיון שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו מותר. פי' דקבין אפילו נגמרו שנתגלגלו נמי נקרא דבר שלא נגמרה מלאכתו ודמיא ללגין שלא נטבלו מאחר שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו וכיון דקאמר אוכלין עראי מן העיסה עד שנתגלגל ונקרא דבר שלא נגמרה מלאכתו הרי ממילא יכול לאכול ממנו קבין שנתגלגלו מכיון שהשאר לא נתגלגלו ודמי ללגין שאף שהם נגמרו מ"מ הוי דבר שלא נגמרה מלאכתו מפני שמחזיר המותר לדבר שלא נגמרה מלאכתו וא"כ ממתניתין לא מוכח. ויידא אמרה דא. ואלא מנין לו שאסור לאכול קבין ממשנה אחריתי מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין וכו':
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a71c362115c713240f7c90d73b2df1da64c51f391ce96f2ec2c8619c44d95c3d