תד"ה וששה. וכ"כ למה שלא היו רוצין לעשות ממותר כו' ואע"ג דאיכא מ"ד כו'. תימה דהתם משמע דמשום עיקר הנדר הוא דאם נדר איל והביא פר לא יצא דמוקי לה שם כרבי דאמר קטן והביא גדול ל"י. אבל בהמותר איכא למימר דלא איכפת לן אפילו להביא עוף וצ"ע:
קריאה במקור
רש"ש על תמורה · דף 23b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0fcc4e2021f0d2e4be28f52ed031bce910f1b70efa0583242b4ddd2801c7bbc4