קריאה במקור

רש"ש על תמורה · דף 20a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמרא קס"ד ה"ט דר"ש כו' דהאיכא שם עולה עליה גבי עני בעולת העוף. כ"נ שהיתה גירסת התוספות וכ"מ מפרש"י לקמן:

שם הא לא חטא ולא איחייב בשעיר. כצ"ל וכ"ה הצ"ק:

רש"י ד"ה הואיל ומותר הפסח. מיהו שם שלמים עלה והואיל דהוי שלמים נקבה נחתא לה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה הואיל ומותר אשם. ותקדוש קדושת הגוף כעולת נקבה כו'. כצ"ל:

בסה"ע כדקתני מתניתין המפריש כו'. עמש"כ לעיל (יט ב) במשנה:

תד"ה רבי. כיון דאין דינם שוה לתמורה דאשם עושה תמורה כו'. כ"ה הגירסא הישנה וישרה היא. וגירסת הגליון והיא מהצ"ק טעותא היא:

תד"ה הני. מ"מ לא דמו דהוא גופא כו'. כצ"ל:

בסה"ד ה"נ בההיא שעתא דחטא לא איחייב בעולת העוף כו'. עמש"כ בערכין (יז ב) במשנה על פירוש הרמב"ם דשם:

תד"ה ר"ש. וא"כ חזי שפיר בעולת נקבה. כצ"ל:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 0fcc4e2021f0d2e4be28f52ed031bce910f1b70efa0583242b4ddd2801c7bbc4