גמרא אי לאו דרבי רחמנא מלבד אשר תשיג ידו ה"א כו'. לכאורה לא יהא רשאי ללות ולהביא קרבנותיו וכדדרשינן בערכין (ל ב) והשיגה ידו שלא ילוה ויגאל. אבל נראה דזה לא איצטריך לאשמעינן דפשיטא כיון דלוה משלו הוא מביא:
קריאה במקור
רש"ש על תמורה · דף 10a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם מאי הוה עלה. קשה הא נפשט מהא דא"כ מצינו ציבור ושותפין עושין תמורה. ועי' כה"ג שבת (כב ב) ובתוס' ורא"ש שם:
רש"י ד"ה א"ד סוף סוף מכח קמא כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה לענין כפרה. לאשמעינן כו'. כצ"ל תיבה אחת:
תד"ה ואזדא (בסופו בע"ב). ומייתי ליה בבכורות (יד) מקרא. בעניותי לא מצאתי שם מפורש. ונ"ל דצ"ל ומייתי ליה לקמן בבכור מקרא. וכוונתם על הא דדרשינן לקמן (כה) יכול לא יקדישנו בבטן ת"ל אשר יבוכר כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0fcc4e2021f0d2e4be28f52ed031bce910f1b70efa0583242b4ddd2801c7bbc4