קריאה במקור

רש"ש על תמורה · דף 19a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמרא (ברה"ע) אבל גבי וולד תמורת אשם כו'. כצ"ל:
2
שם א"ל רבא אחר הפסח קא אמרת כו'. כצ"ל וכ"ה הצ"ק:
3
רש"י ד"ה אביי אמר. אם היה מפריש ב' בהמות לאחריות או אם אבדה כו'. כ"נ דצ"ל:
4
תד"ה אביי. שהרי אם ל"נ מקדושתה במפריש נקבה לעולה דמיה לא ידחו כו'. כצ"ל:
5
בא"ד דאם הולד דתמורת אשם היה קרב א"כ ידחה אמה כו'. ר"ל אמה דתמורה דהיינו הקדש ראשון עיין לעיל בדבריהם ד"ה אבל. אמנם ק"ל דהא מוכח לעיל דלא פריך אלא דהולד יקרב הוא עצמו עולה. ובזה לא ידחה הקדש ראשון ממה שהופרש לאשם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 0fcc4e2021f0d2e4be28f52ed031bce910f1b70efa0583242b4ddd2801c7bbc4