בן יהוידע על ברכות · דף 59b

אָמַר אַבַּיֵי: כָּל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שְׁנִין, וַהֲדַר מַחֲזוֹר. נראה לי בס"ד טעם דמחזור חמה כ"ח שנים, דידוע חמה שורשה בשם הוי"ה ולבנה בשם אדנ"י, וידוע כי בשם הוי"ה יש כ"ח אותיות במילואו ומילוי מילואו.

מַאי 'חִדֶּקֶל'? אָמַר רַב אַשִׁי: שֶׁמֵּימָיו חַדִּין וְקַלִּין. נראה לי בס"ד כי מלתא ידועה בפי העולם מֵּי חִדֶּקֶל הם זָכָר וּמֵּי פְּרָת נְקֵבָה, וידוע מה שכתוב באדרא [זוהר אדרא רבא קמב:] תאנא בצניעותא דספרא כל דינין דמשתכחין מדכורא תקיפין ברישא ונייחין בסיפא [-למדנו בספרא דצניאותא שכל הדינים הנמצאים מז"א הם קשים בתחילתם אבל הם נוחים בסופם], וכל דינין דמשתכחין מנוקבא נייחין ברישא ותקיפין בסיפא [-וכל הדינים הנמצאים בנוקבא הם נוחים בתחילתם אבל קשים בסופם], ולפי זה חִדֶּקֶל שהוא בחינת זָכָר לכך נקרא 'חד קל' דהיינו, חד ברישא וקל בסופא, אבל פְּרָת שהוא נוקבא מימיו סרים ורבים כנקבה שמתעברת וחוזרת ומתעברת, ולכן פְּרָת יצא קודם, וכמו שאמרו בגמרא הוא פְּרָת דמעיקרא שהיה כן לסימן טוב, כי 'בת בתחלה סימן יפה לבנים', וכן היה ענין יציאת בי"ע, דהבריאה שהיא סוד נוקבא יצאה קודם היצירה שהיא סוד זכר, וכמו אמרו רבותינו ז"ל בשער הפסוקים פרשת תזריע בסוד אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה, יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה, יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הילכך נולד הבריאה קודם היצירה, יעיין שם, ומאחר דחדקל זכר לכך השותה מימיו יתחכם, כי החכמה מצויה בזכרים, ובנשים אתמר דעתן קלה, ולזה הַאי דַּחֲרִיפֵי בְּנֵי מְחוֹזָא, מִשּׁוּם דְּשָׁתוּ מַיָא דְּדִגְלַת שהוא חדקל.