וכתב הרי"ף ז"ל המוסר בהמתו לבנו או לרועה כו' עד וכשמסרה מערב יום טוב וכו' ולדברי הרי"ף זכרונו לברכה הוה ליה לתנא דמתניתין למתני לבנו ולרועה. לא כיון יפה בדברי רבינו ז"ל וכך פירושם דמתני' כשמסר ביום טוב אלא שהוא מסר לשני רועים ומסרה לאחד מהם ביום טוב על דעת שימסור אף לחבירו ויהיו שניהם רועים אותה כאחת בעדרן אלא שלא מסר לשני בו ביום ואותו הרועה השני לא קנה כלל במשיכתו של זה לפיכך הרי היא כאלו לא נמסרה לרועה ביו"ט ולא יצתה משביתתה הראשונה שקנתה בערב יום טוב והרי היא כרגלי הבעלים אבל כשמסרה לרועה אחד מחשבתו נכרת מתוך מעשיו שברשותו מוקים לה מערב יום טוב ובהמה לרועה קיימא ומאתמול קנתה שביתה ברשותו של רועה הרגיל אצלו או שהתנה לו עליה ומתניתין נמי דיקא דקתני לבנו או לרועה כלומר לאחד מן השנים שהם רועים אותה מסרה עכשיו ועדיין לא מסרה לשני לפיכך אינה כרגליו של רועה ורועה ישראל ירעה אותנו דעת והשכל אמן:
קריאה במקור
מלחמת השם על ביצה · דף 20b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 851e70de25cf4ef79d94d36c3f73e5506d46366de4c8be2976bcb3be34978722