חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 9

רב אמר בימוס לא בטל והוא כמו דגרסינן בבבלי דף נ"ג ע"ב רב ושמואל דאמרי תרויהו בימוס שנפגם אסור ואפי' למ"ד אין עובדין לשברים הנ"מ עכו"ם דזילא בי' מילתא למפלח לשברים אבל האי לא איכפת לי' א"ל מאן יהיב לן מעפרי' דרב ושמואל ומלאינן עיינין. הא ר"י ור"ל דאמרי תרוייהו בימוס שנפגם מותר ואפי' למ"ד עובדין לשברים הנ"מ עכו"ם דכיון דפלחא זילא בה מילתי' לבטילי' אבל הני שקלי להאי ומייתי בימוס אחרינא ע"כ ועפ"ז מובן היטב סוגיא דידן רב אמר בימוס לא בטל בשנשבר ונפגם אינו בטל מאליו אבל אם ביטלו בפירוש בטל ר"ל דלא תימא הא דלא בטל הוא משום דבימוס ניבולה רע ואין ביטול לבימוס כלל כלישנא אחרינא בסמוך ע"כ מסיק דז"א דאם ביטלו בפירוש מהני לי' ביטול אך בשברים אין ביטול ע"ז פריך והא רב אמר תמן מזו המתיך כוס לע"ז נאסר מיד ולמד מן בימוס אלמא דס"ל דבימוס הוי משמשין וכיון דהוי משמשין ליתא למ"ד דלא נתבטל בשבירה דאפילו למ"ד עובדין לשברים הנ"מ עכו"ם דכיון דפלחה זילא בה מילתא לבטולי' אבל משמשין לא א"כ מחלפי' שיטתי' דרב ע"ז משני כאן בשקיטור כאן בשלא קיטר. ר"ל כאן כיון שקיטר ג"כ זילא בי' מילתא והוי כעכו"ם עצמה והא דס"ל לרבא דהוי משמשין היא בשלא קיטר והוי משמשין ונאסר מיד דס"ל דמשמשין לכו"ע נאסר מיד כדאיתא בסוגיא בפ"ג ה"ח עיי"ש ומסיק דאפילו תימא כאן וכאן בקיטור ואפ"ה לא הוי עכו"ם עצמה אלא משמשין דאפילו קיטר לא הוי ג"כ אלא משמשין ומ"מ לא קשה לרב דאדרבה רב לטעמי' דכיון דס"ל דבימוס הוי משמשין [וכדס"ל המתיך כוס לע"ז נאסר מיד] א"כ בשביל זה גופי' ס"ל דלא נתבטל בשבירה וכדאיתא בבבלי אליבא דרב דס"ל דאפילו למ"ד אין עובדין לשברים הנ"מ עכו"ם דזילא בי' מילתא למפלח לשברים אבל האי לא איכפת ליה ואדרבה משום דהוי משמשין לפיכך חמור טפי דלא נתבטל בשבירה והשתא קאמר לישנא אחרינא רב אמר בימוס לא בטל ומדייק ע"ז הא משמשין בטלו ולא מדייק הא אם ביטלו בטל כלישנא קמא אלא דס"ל דלא מהני בי' שום ביטול בעולם קאמר דבימוס הוי ניבולה רע כההיא דאיתא לעיל בפ"ג הי"א עיי"ש אלא מדייק הא משמשין בטלו ולא דטעמי' דרב הוא משום דהוי משמשין דלא נתבטל בשבורה אלא דאין ביטול כלל לבימוס משום דניבולה רע ובימוס לא הוי משמשין ופריך מחלפי' שיטתי' דרב תמן אמר ר"ש בשם רב בשהלכו להם המלכים [כצ"ל וכן איתא בבבלי דף נ"ג] בדרך אחרת והכא הוא אמר הכין פי' כיון דהמלכים הלכו בדרך אחרת ביטלו אותם כדאיתא בתוס' ז"ל דף נ"ג ע"ב ד"ה והולכים עיי"ש א"כ סבירא ליה לרב דבימוס בטל ע"ז משני דכאן מיירי בשקיטר לפיכך לא בטל דהוי ע"א עצמה וניבולה רע והתם מיירי בשלא קיטר לפיכך בטל דלא הוי ע"א ע"ז מסיק דאפילו תימא כאן וכאן בשקיטר רב כדעתי' כו' כנ"ל דאפילו תימא בשקיטר מהניא בי' ביטל מכל מקום אינו מחלפת שיטתי' דרב דאדרבא רב לא קאמר אלא משום משמשין דחמירא לענין שבורה מן ע"א עצמה דבעכו"ם כיון שנשבר זילא בי' מילתא למפלחה אבל בשברים לא איכפת ליה כדאיתא בבבלי אליבא דרב כנ"ל ומשום דבמשמשין לא מהני שבירה ולא כדקדייקת הא משמשין בטלו. ואך בימוס כיון דהוי ע"א וניבולה רע לא מהני לה שום ביטול אפילו אם ביטלה אינו בטל ז"א דלא תדייק הא משמשין בטל ז"א אלא כל עיקר טעמא דרב דס"ל דבימוס לא בטל הוא דוקא במשמשין בשברים משום דבמשמשין לא מהני שבירה דלא זולא בי' מילתא למפלח לשברים כנ"ל. ודוק מינה הא אם ביטלו בטל כלישנא קמא. ע"כ גבי בימוס של מלכים דביטלו בפירוש שפיר בטל: