א"ר אבונא מודים חכמים לר"מ באומר תרומה זו תחת שני חייב כו'. —צ"ל: מודים חכמים לר"מ באומר בהמה זו תחת שני זבחים אלו (פי' שעושה אותה תמורה) תחת שני זבחים שאני חייב (פי' שחוזר ומקדישה לזבח) שאין בדבריו האחרונים כלום (כ"ה בתוספתא תמורה פ"ג והטעם דתמורה תופסת שוגג כמזיד כבנזיר פ"ה ה"א וכיון שאמר תחת ב' זבחים אלו נתפסה בתמורה ושוב אין יכול להקדישה) לא כן א"ר שמואל בר"י בשם ר"ה אמר זו תמורת עולה חוזר בו תוך כדי דבור כאן במתכוין לפחות (פי' שרוצה לחזור לגמרי שלא תהיה קדושה בתמורה כל עיקר ה"ז יכול לחזור בתוך כדי דבור ואף דתמורה תופסת ג"כ שוגג היינו דוקא באופן שלא נזכר בתוך כדי דבור ולא חזר בו) כאן במתכוין להוסיף (פי' שאינו חוזר לגמרי אלא שרוצה להוסיף על קדושת התמורה עוד קדושת איזה זבח בזה אין חזרתו כלום).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 7 · הלכה 6 · Integer 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2c7321eaf743d97a78141ee78696a4d85d9ca0bad4ceccde366ee9d61d2b5af4