שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 15

גמלייל זוגה אמר אחיניות. — גירסת ר' האי גאון (בספרו המאסף ערך אוח) אף א הונית (וע' מ"ש בשמו בברכות פ"ו ה"ב, עמ' 14).

ר' יונה בעי היתה שדהו זרועה ירק ובא ומצאה אורז כו'. — צ"ל: היתה שדהו זרועה אורז ובא ומצאה ירק, ירק מותר והאורז אסור (פי' שהיה ידוע בפנייס שבה"ב זה זרע בשדה שלו אורז, ובא החבר ומצא שדה זו כבר קצורה מן האורז ואינו שם ורק ירק מונח בשדה זו ומצא אורז בגורן בעל השדה הזאת האורז אסור דחיישינן שמא מכר את האורז שגדל בשדהו והאורז שבגרנו אחר הוא שקנה מזה שבא מא"י אבל הירק מותר אעפ"י שודאי בא ממקום אחר כיון שאינו מן המינין האסורין שם שאלו היה מוצא בשדה זו אורז קצור ומונח במקומו היה מותר דתלינן שמשדה זו נקצר ואינו מא"י) אורז מלמעלן וירק מלמטן (פי' שמצא בשדה זו ירק מונח על הארץ ואורז מונח למעלה על הירק) ירק מותר והאורז אסור (פי' אף ששדה זו היתה זרועה אורז כיון שאין האורז המצוי בה נוגע בארץ שהרי הירק מפסיק בינו לארץ חוששין אנו שמא אורז זה לא גדל בשדה זו אלא מא"י הביאו אותו ואסור) מה (פי' בעייא היא) רוב השדות הללו אינן עושות המינין הללו? ואפי' תימר רוב השדות הללו עושין המינין הללו כו'.