שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 9

א"ר מנא אזלית לקיסרין כו' שאלית לר' יצחק בר אלעזר. — כתב בספר מבוא הירושלמי "דר' יצחק בן אלעזר היה בדור הרביעי או החמישי" והשיג עליו בספר דורות הראשונים ח"ב פי"ז עמוד 312 שהרי מבואר בבבלי מ"ק כ"ה ב' כי נח נפשיה דר' יוחנן פתח עליה ר' יצחק בן אלעזר קשה היום כו' ומזה יוצא שהיה בזמן ד' יוחנן ודעת ספר דה"ר שם שר' יצחק בן אלעזר האריך ימים מדור ר' יוחנן עד דור ר' מנא; אבל עדיין אין זה מספיק שבירושלמי נראה שר' יצחק בן אלעזר היה בר גילו של ר' מנא ע' שבת רפי"ט ר' שמואל בר אבדומא ה"ל עובדא כו' שאל לר' מנא כו' שאל לר' יצחק בר אלעזר כו'; עוד מצינו בשבת פי"א ה"ה [י"ג ע"ב] ר' יצחק ב"ר אלעזר מפקד לר' הושעיה ב"ר שמי, ובמגילה פ"ג ה"ב [ע"ד א'] ר' מנא משלח כתב לר' הושעיה ב"ר שמי. ולכך נ"ל דב' "ר' יצחק בן אלעזר" היו: א) ר' יצחק בן אלעזר דבבלי שהיה בזמן ר' יוחנן והוא מכונה ג"כ בבבלי "ר' יצחק בר חקולא" וכדאיתא בבבלי פסחים קי"ג ב' הוא ר' יצחק בן חק[ו]לא הוא ר' יצחק בן אלעזר (כפי הנוסח הנכון שהובא בר"נ סוכה פ"ג וביוחסין [וכ"ה בכי"י, עי' ד"ס]) ור' יצחק בן אלעזר זה מובא ג"כ בירושלמי בשם ר' יצחק חקולא או בר חקולא (אבל לא בשם ר' יצחק בר אלעזר) וכבר כתב הר"נ בסוכה שם דאותו ענין שאמר ר' יצחק בן אלעזר בבבלי שם ל"ה ב' איתא בירושלמי שם בשם ר' יצחק חקולא ומצאנו עוד שזה שאמר ר' יצחק בן אלעזר בבבלי כתובות כ"ז א' איתא נמי בירושלמי שם פ"ב ה"ג בשם ר' יצחק בן חקולא. וב) ר' יצחק בן אלעזר דירושלמי וזה היה בזמן ר' מנא בנו של ר' יונה ומאוחר הרבה לראשון ואולי שהשני היה בן בנו של הראשון; וזה האחרון אינו נזכר בבבלי כל עיקר¹⁾ שוב מצאתי בבבלי יומא ס"ט ב' א"ר אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו ע"כ ובעץ יעקב שם וכן בד"ס שם בשם כ"י הנוסח "א"ר יצחק בן אלעזר" והוא זה האחרון שענין זה איתא בירושלמי ברכות פ"ז ה"ד [י"א ד'] ומגילה סופ"ג על שם ר' יצחק בר לעזר. וזה היה עוד בנערותו לפני ר' יוסי חבירו של ר' יונה, ור' יוסי זה היה רבו של ר' מנא כנודע וגם רבו של ר' יצחק בן אלעזר וכדאיתא בברכות פ"א סוה"ח התיב ר' יצחק בר אלעזר קומי ר' יוסה (ונוסח מהרש"ס "ר' יוסי") כו' אמרין חכים הדין טלייא כו', וריב"א זה האחרון היה דר בקיסרין וישב בכנישתא מדרתא (או מרודתא) דקיסרין כדאיתא בבכורים פ"ג ה"ג ומדרש שמואל רבתי פ"ז ומפני שהיה בקיסרין הוא מכונה בתנחומא החדש (הוצאת הרב החוקר רש"ב ז"ל) פ' בהעלותך סימן ט"ז ר' יצחק בן אלעזר דקיסרין כי מאמרו שם נמצא גם בירושלמי שבת (פ"א דף ג' ע"ג) בשם "ר' יצחק בן אלעזר" סתם. וע' מ"ש במגילה פ"ג ה"ב.

ר' יצחק בר אלעזר בשם זוגא דקיסרין כל דחמי מיא שוריי. — פי' כל מקום שרואין ממנו את הים מותר דתלינן שפירות הנמצאים שם באו בספינה מאיי הים שהן חו"ל, וקיסרין היא עיר עומדת אצל שפת הים כנודע.

בשאר שני שבוע דמאי דיהודאי ישראל כו'. — צ"ל: דמאי ויהו ודאי (כ"ה בכתב יד רומי) דישראל וכותים דמאי וגוים חייבין (פי' כמבואר בריש פירקין ובפ"ג ה"ד דפירות הגוי ודאי) ישראל וכותים רבין על הגוים (וצ"ע דבפ"ה מ"ט מפורש דשל גוים ושל כותים ודאי, לכן נראה דצ"ל: "ויהו ודאי דגוים וכותים ודאי דישראל דמאי גוים וכותים רבין על ישראל", ועמדה הקושיא כדרך הירושלמי).