הגהות הב"ח על רי"ף שבת · דף 26a

נ"ב אתמר נמי אמר ר"ה בריה דרב יהושע כל שהוא אריג לא גזרו:

נ"ב להו:

נ"ב הני:

נ"ב דלא צריכה למישלפינהו בשעת טבילה כו':

תי' תאנא נמחק:

מן תי' וכ"ש כו' עד תי' ופירוש כיפה כ"ז מוקף ונ"ב ס"א וכן באשר"י ובא"י וכ"ש כבלא דעבדא אמר ר' אבהו מסתברא כמ"ד כיפה של צמר תנן תנ"ה יוצאה אשה בכבול ובאסטמא לחצר לחצר אין לרה"ר לא ושמואל אמר כבלא דעבדא תנן אבל כיפה של צמר שפיר דמי והלכתא כר' אבהו וכו':

נ"ב תנן:

נ"ב תנן אבל כיפה של צמר שפיר דמי:

נ"ב תנן:

אין יוצאין בו והלכתא כר' אבהו כצ"ל והשאר נמחק:

נ"ב של:

נ"ב אפילו להנאת וכו' טבילה דלא כצ"ל:

נ"ב בהן:

נ"ב עלייהו שלא להיות כו':

צ"ל ענקי:

נ"ב אע"פ שרש"י פירש חבקין ענקי רצועות שאינן מוזהבות רחבות דלאו לתכשיט עבידן היינו דוקא למאי דקס"ד דאביי מעיקרא דבחבקין נמי אין אשה חונקת את עצמה וקא מותיב חבקין שבצואריהם אמאי אינן יוצאת בהם הא ליכא חציצה והלכך צריך לפרש דהוה ס"ל דלאו לתכשיט עבידן דומיא דחוטין שבאזניהם דמיתניא בהדיא דאם מוזהבות הן ולתכשיט עבידן תיפוק לי' דאסירן משום דלמא שלפא ומחוויא דהא תכשיט הן אבל למאי דמסיק רבינא הכא בקרטלא עסקינן דאשה חונקת את עצמה כדי שתראה בעלת בשר מפרשינן לה כפשוטו דמוזהבות הן ולתכשיט עבידן ואפ"ה אינן אסורין משום דלמא שלפא ומחווי' דודאי לא משלפא ליה לפי שלא תראה בעלת בשר ולפיכך אין לאוסרו אלא משום חציצה ומתני' דאוסר קרטלא משום דהוא תכשיט ומשלפא ומחויא איירי ברפוי דליכא חציצה ואית ביה משום משלפא ומחויא וכן כתבו התוס' ע"ש:

נ"ב פי' של שער: