בפרש"י בד"ה חוששת לוסתה כו' וקס"ד דה"ה נמי אם בדקה כו' והא דנקט ראתה משום כו' עכ"ל יראה לפי דרכו דהוה ס"ד השתא דבראתה נמי לא מטמא משעת וסתה אלא אי הוה וסתות דאורייתא ומלתא דרב דלקמן ומצאתה טמאה דטמאה משעת וסתה אפשר דהוה מפרש ליה כרבי זירא דכולי עלמא וסתות דאורייתא ובדקה עצמה בשיעור וסת קמפלגי והשתא שפיר הוה קסלקא דעתך הכא דה"ה בלא ראתה דמטמאה משעת וסתה אפילו הוה וסת דרבנן ודאי דלא ה"מ למפשט מידי מראתה דהוה וסת דאורייתא ובלא ראתה נמי מטמאה משעת וסת כמו שכתבו התוס' אלא דלפי דרכם שפיר הוה ידע כדמסיק דבראתה מטמא משעת וסתה אפילו הוה דרבנן אלא דפשיטא ליה מדהוה מקולקלת למנינה:
קריאה במקור
חידושי הלכות על מסכת נדה · דף 16a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בד"ה וכאן שלא בדקה עצמה כו' וא"ד דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי עכ"ל האי לישנא איכא דאמרי אינו מלשון רש"י אבל הוא נשמט מנוסחת תלמוד וכ"ה בגמרא ישנה:
תוס' בד"ה בש"א צריכה ב' עדים כו' אם כן אינה בודקת סמוך לתשמיש לידע אם בועל בנדות כו' עכ"ל לא ידענא מהיכא פסיקא להו דבעד שלאחר תשמיש צריכה לידע אם בועל בנדות כו' דלקמן בשמעתין נראה מפרש"י דלאחר תשמיש אינה צריכה אלא משום טהרות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5dc8c27555176f87f29f67d64acf85b2b6dbc459a482f74a10a425584bc48ddb