משמע מדברי רבינו דאפילו בעיר עצמה אין לו אלא ארבע אמות וכן כתב מיי' וטור כתב ולא נהירא דא"כ מי שדר בעיר גדולה ונתן עירובו חוצה לה לא יוכל לחזור לביתו: לשון ריא"ז ואם היתה מקצתה בתוך אלפים אמה של עירובו אין לו אלא אלפים עד מקום שכלתה מדתו שלא אמרו כל העיר כולה כד' אמות אלא כשהיא כלה בתוך תחומו:
וכן כתב מיי' וכן סמג אמנם רש"י פי' בע"א וכן הטור כ' דמיירי בעיר יושבת בעמק ונהר לפניה שאינה נוחה ליושביה אבל שאר עיירות חשיבי כחדא אפילו בלא היקף חומה למדוד לה מהחיצון: לשון ריא"ז אם יש לפניה מחיצה גבוהה ד"א לצד הנחל מודדין לה מחומתה ואם לאו אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם הואיל ואין להם מחיצה הרי נבעתין הן לעמוד ולהשתמש שם והרי אין יישובן יישוב קבוע וכל אחד מודדים לו תחומו מפתח ביתו:
לשון ריא"ז עיר חרבה שהוקפה לדירה ועכשיו חרבו דיורין וכן מערה שעשו בה היקף לדירה ועכשיו אין בה דיורין השובת לתוכה הרי היא כולה כד' אמות ואפילו אם יש בה כמה מילין והרי זה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח אבל הנותן עירובו בתוכה אינה כולה כד' אמות אלא הרי הוא כנותן עירובו בבקעה כדברי מז"ה ולדברי רבינו משה אף הנותן עירוב בתוכה הרי הוא כשובת בתוכה ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה וכדברי מז"ה כמבואר בקונטרס הראיות ופליג עם מיי' וטור: