כתב מיי' דסומכין על שיתוף במקום עירוב והוא שנשתתפו בפת ומהר"ם והרא"ש וטור כתבו דאפילו אם שתפו במבוי ביין שאין ראוי לערב בו חצרות אין צריכין לערב בחצרו' ורבינו השמי' כל זה אלמא דלא ס"ל דסומכין על שיתוף במקו' עירוב ולא על עירוב במקום שיתוף:
לשון ריא"ז
נשתתפו במבוי ולא ערבו בחצרות כלל אם נשתתפו ביין הרי אין שתוף זה מתירן בחצרו' שאין מערבין בחצרות אלא בפת אבל אם נשתתפו במבוי בפת והניחו שתוף זה באחד מבתי החצרות הרי שתוף זה מתי' כל החצרות מן הדין שכולן רשות א' ואין צריכין עירוב אחר אלא שנהגו העם לערב בחצרות אע"פ שנשתתפו במבוי בפת כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התנוקות אם לא יראו עירוב לכל חצר וחצר ונראה בעיני שמאחר שאין צריך לערב בחצרות אלא מפני שנהגו העם בכך הבא להקל בדבר שלא לערב בחצרות אחר שנשתתפו במבוי בפת אין ממחין בידו שאין להחמיר בעירובין כמבואר בקונט' הראיות. עירבו בחצרות ונשתתפו במבוי ושכח א' מבני החצר ולא עירב אין צריך לבטל רשותו אלא סומך על שתוף המבוי ואין חוששין למה שנהגו שמא ישתכח תורת ערוב מן התנוקות שהרי רובן ערבו בחצרות וכן אם נתמעט הערוב של חצר ונשאר ממנו כל שהוא אין צריכין להוסיף עליו הואיל והן משותפין במבוי כמבואר בקונטרוס הראיות. שכח אחד מן החצרות ולא נשתתף במבוי הרי זה צריך לבטל רשותו לכל בני המבוי שלא יאסור עליהן במבוי. בני החבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום אם היו מסובין בבית פת שע"ג השלחן סומכין עליו משום עירוב ומותרין בחצר ע"י אותו פת שהיה לכל בני החצר היו מסובין בחצר אין סומכין עליו משום עירוב שהרי עירובי חצרות אין ראוי להניחו באויר החצר אבל סומכין עליו משום שיתוף המבוי אם היה פת זה לכל בני המבוי:
לשון ריא"ז
נשתתפו במבוי ולא ערבו בחצרות כלל אם נשתתפו ביין הרי אין שתוף זה מתירן בחצרו' שאין מערבין בחצרות אלא בפת אבל אם נשתתפו במבוי בפת והניחו שתוף זה באחד מבתי החצרות הרי שתוף זה מתי' כל החצרות מן הדין שכולן רשות א' ואין צריכין עירוב אחר אלא שנהגו העם לערב בחצרות אע"פ שנשתתפו במבוי בפת כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התנוקות אם לא יראו עירוב לכל חצר וחצר ונראה בעיני שמאחר שאין צריך לערב בחצרות אלא מפני שנהגו העם בכך הבא להקל בדבר שלא לערב בחצרות אחר שנשתתפו במבוי בפת אין ממחין בידו שאין להחמיר בעירובין כמבואר בקונט' הראיות. עירבו בחצרות ונשתתפו במבוי ושכח א' מבני החצר ולא עירב אין צריך לבטל רשותו אלא סומך על שתוף המבוי ואין חוששין למה שנהגו שמא ישתכח תורת ערוב מן התנוקות שהרי רובן ערבו בחצרות וכן אם נתמעט הערוב של חצר ונשאר ממנו כל שהוא אין צריכין להוסיף עליו הואיל והן משותפין במבוי כמבואר בקונטרוס הראיות. שכח אחד מן החצרות ולא נשתתף במבוי הרי זה צריך לבטל רשותו לכל בני המבוי שלא יאסור עליהן במבוי. בני החבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום אם היו מסובין בבית פת שע"ג השלחן סומכין עליו משום עירוב ומותרין בחצר ע"י אותו פת שהיה לכל בני החצר היו מסובין בחצר אין סומכין עליו משום עירוב שהרי עירובי חצרות אין ראוי להניחו באויר החצר אבל סומכין עליו משום שיתוף המבוי אם היה פת זה לכל בני המבוי: