מיי' וסמ"ג כתבו דמותר לערב אפילו ללכת לסעודת הרשות ולדדמי ליה ורבינו כתב סתם דאין מערבין אלא לדבר מצוה וכן ה"ג וכן טור או"ח סימן תט"ו. אמנם בסימן תמ"ד כתב הטור וז"ל היה הולך לעשות עירוב כדי לילך לצורך דבר הרשות חוזר מיד ויבערו ואפילו הלך לערב כדי ללמוד תורה לפני רבו חשוב דבר הרשות וצ"ע: לשון ריא"ז אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה כגון לילך לבית האבל או לבית המשתה או שהיה צריך לצאת לקראת חכם או שהיה צריך לברוח מפני נכרי המצערים אותו או שהיה חוץ לעירו וצריך לילך לביתו וכיוצא באלה הדברים ואם עירב לדבר הרשות עירובו עירוב כמבואר בקונ' הראיות:
לשון ריא"ז ואיזהו קטן שאינו צריך לאמו כל שנפנה ואין אמו מקנחתו או שניעור משנתו ואינו קורא אמו עד שתבא אליו והוא כבן ארבע או כבן חמש שנים לפי חרפו של תינוק. בד"א כשהיה אביו בעיר אבל אם לא היה אביו בעיר אפילו בן שש צריך לאמו ויוצא בעירוב אמו:
לשון ריא"ז שיעור עירובי תחומין מזון שתי סעודות בינוניות לכל א' וא' והן כה' ביצים בינוניות ושליש כמו שביארנו למעלה ואפי' אם היה רעבתן שדרכו לאכול ביותר מכן שיעורו בשתי סעודות בינוניות היה זקן או חולה שדרכו לאכול פחות מכן משערים לו כשתי סעודות שלו ולפי אכילתו ובסעודות שדרכו לאכול בשבת לפי שבשבת אדם אוכל מעדנין ואוכל יותר מן ההרגל: