שלא ברצון ר"א. כבר כתבתי לעיל מה שיש לעיין בדברי תוס' אך יש לעיין במ"ש תוס' ממילה בצרעת הא הוה דבר שאינו מתכוין ומותר אפי' לכתחלה והיכי דהוה היתר גמור לא אמר ר"א. וי"ל דוקא באיסורי שבת מותר לכתחלה אבל בשארי איסורין כגון קיצוץ בהרת אסור לכתחלה ועיין לעיל וביומא סוגי' דמצרף בתוס' שם:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על שבת · דף 130b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לכלים ששבתו בתוכו. וכן הי' אותו איזמל עכ"ל תוס' עיין מהרש"א מ"ש בכונת רש"י שכ' שהי' התינוק בבית שבראש המבוי ואיזמל בבית שבראש האחר דס"ל כרבוותא דמייתי רי"ף ע"ש באר היטיב. והנה תוס' לא כתב מידי מהתינוק דודאי הי' מונח בבית דאיך אפשר שתינוק ואמו היולדת מונחין במבוי בראש כל חוצות רק האיזמל הי' בראש המבוי וכיון דלר"ש מותר לטלטל כלים ששבתו בתוכו הביאוהו עד פתח בית שהתינוק בו. והביאו התינוק עד פתח ביתו ושם עמד המוהל מבחוץ ומהלו והיינו כרבנן דר"מ במתני' עירובין ק"א ע"א לא יעמוד אדם וכו' ואפי נאמר דמצוי מאד דהמוהל זורק האיזמל מידו במקום התינוק אחר החיתוך כדי למהר הפריעה ונמצא מניח האיזמל בתוך הפתח שהוא רה"י וה"ל ככלים הצריכים לו דמודו רבנן בעירובין צ"ט סוף ע"א. האמר רבא שם דוקא ברה"ר אבל בכרמלית לא והכא בחצר שאינה מעורבת הוה ככרמלית וקיל מיני' כמ"ש תוס' לעיל ס"ד ע"ב ד"ה רב ענני בר ששון וכו' ע"ש. ומותר למול בפתח הבית שהוא רה"י. ובזה מיושב קו' תוס' ד"ה ברצון ר"ש. שהקשו דה"ל למימר ברצון ר"מ והא"ש דלר"מ אסור אפי' בכרמלית ואפי' בחפצים שאינן צריכים לו כמבואר שם בעירובין ק"א ע"א ע"ש. וצ"ע אי האיזמל והתינוק שניהם ברה"י הי' מותר מן התורה אפי' דרך רה"ר אם אינו עומד לפוש עמ"ש לעיל צ"ז ע"א ועיין רשב"א שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 90b9983b46c93d0a1f079a427ba14b8024cc460a4788a6bed3ab19a9ecd3c780