חידושי חתם סופר על שבת · דף 136b

אם אשת ישראל היא חולצת. לדעת הלבוש אה"ע סי' קנ"ט דצריך לגרש תחלה כדי שיהי' ברצונו ליבמה מיושב קושי' תוס' ד"ה אם אשת כהן היא וכו'. אלא שכבר פי' בשב יעקב חלק א"ע סי' מ' דבספק גם הלבוש מודה שאין צריך לגרש תחלה ע"ש:

אמר רב שיזבי וכו' עיין דברי רב שיזבי ב"ב קכ"ז ע"א ומה שתמה שם הרא"ש על הרי"ף וכן הרז"ה בשמעתין. י"ל ע"פ פי' רשב"ם דב"ב למעיין שם. אלא שצל"ע כיון דרב שרבי' אסיק בתיובתא בב"ב קכ"ז ע"א הנ"ל. וכן מבואר ר"פ יוצא דופן תלד לרבות טומטום ע"ש. וא"כ איך אפשר לפרש קרא כדרב שיזבי זכר בשעת לידה נימול לשמנה והרי וטמאה ז' ימי' מפסיק בין וילדה זכר לוביום השמיני ימול ואיך נאמר דביום השמיני ימול תלי' בתנאי דוילדה זכר דרחוק ממנו. וטמאה ז' ימים דקרוב לוילדה זכר לא תלי' בי'. מיהו לרב אסי לעיל קל"ה ע"א כל שאין אמו טמיאה לידה וכו' י"ל הכי קאמר קרא אשה כי תזריע וילדה בשעת לידה זכר ולאפוקי טומטום שנקרא. ועוד תנאי שני וטמאה ז' ימים למעוטי יוצא דופן או גיורת אז כשנתקיימו ב' תנאים ביום השמיני ימול ואם יחסר א' מב' תנאים אלו לא יהי' נימול לשמנה אלא לפ"ז מוכח הלכה כרב אסי והרי"ף לעיל לא הכריע ע"ש. וי"ל דרי"ף ס"ל דכ"ע דרשי הכי אלא רב אסי ס"ל דנימול לשמנה תלי' בהני ב' תנאים. ואינך ס"ל דחילול שבת הא דתלי' בהנ"ל אבל בחול נימול לשמנה ודלא כדאמרינן לעיל קל"ה ע"ב הא בהא תליא דליתא דלא תליא הא בהא וכ"כ כ"מ פ"א ממילה גבי אנדרוגינוס שכן דעת רמב"ם דדחי' שבת ונימול לשמונה לא תלי' בהדדי ודלא כש"ס הנ"ל וה"נ י"ל בהרי"ף וק"ל:

הזכר ולא טומטום. עמ"ש מהרש"א בחולין כ"ב ע"ש ולא הרגיש דט"ס הוא בתוס' דשמעתין ד"ה הזכר וכצ"ל דהא עולת נשים לא בעי סמיכה והוה עבודה בקדשים ועולת ראי' בעי סמיכה כצ"ל וק"ל: