תוס' ד"ה אי כבלא וכו'. וא"ת אמאי לא תני נמי ברישא פיאה נכרית דלא יצא לר"ה וי"ל דמילתא דפשיטא היא וכו' וכתב בספר לחם שמים דלאו תי' היא דודאי יסירם דאדרבה לא יסירם דאסור לגלות שערה. וגם הקושיא מעיקרא לק"מ בשלמא בסיפא שפיר צריך למתני בחצר דה"א הא דמותר לצאת בהן בחצר דוקא בחול אבל לר"ה לא צריך למתני אסור דהא אפי' בחול אסור. ונ"ל דקושי' התוס' הוא על הפיאות שקורין בלשון אשכנז לאקען שמותר לצאת בהן בחול וע"ז שפיר תי' דהם ודאי יסירם דליכא איסור:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על שבת · דף 57b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 90b9983b46c93d0a1f079a427ba14b8024cc460a4788a6bed3ab19a9ecd3c780