חידושי חתם סופר על שבת · דף 49a

איבעי' להו לחין מחמת עצמו או לחין מחמת דבר אחר. לפ"ז משמע דלחין מחמת עצמו סברא חיצונה לאסור ומחמת דבר אחר קמיבעי להו. אבל הרמב"ם פי' איפכא דלחין מחמת דבר אחר סברא חיצונה לאסור. ונ"ל קצת ראי' ממתני' דלכאורה קשה מאי הוצרך לחלק בין לחין בין יבשין לפלוג ולתני' בדידי' בין מחמת עצמו או מחמת דבר אחר. ולבתר העיון לק"מ לשיטת הרמב"ן דבמס' ב"ב דף י"ח מצינו דכל מידי דלא שכיח לא תני במתני'. ולפ"ז לשיטת הרמב"ם הא דקתני במתני' לחין היינו מחמת דבר אחר ומאי הוצרך עוד למתני' לחין מחמת עצמו ולחין מחמת עצמן לא שכיח טובא דלא מצינו רק ממרטא דביני אוטמא אבל לשיטתם הא דקתני במתני' לחין היינו מחמת עצמו דהוה סברא טפי לומר וא"כ קשה ליפלוג וליתני מחמת דבר אחר דהוי שכיחי טובא ושפיר מוכיח הרמב"ם ודו"ק:

אמר ר"י תפילין צריכין גוף נקי וכו' פי' תוס' ד"ה כאלישע והא דאמר במדרש מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאים. ויש לפרש דמצינו בכמה דוכתי מצוה בעידנא דעסיק בי' מגינה ומצלה מגין מן וכו' ומצלת מן הפורעניות והכי פשטא מפני מה לא החזיקו נאמנת בידם דהא מצוה בעידנא דעסיק ביה מגין מן י"פ ותיר' תוס' הא תינח כשמניחין למצות הש"י אבל הם תיכף כשמניחין אינו מניחים אלא לרמאות בני אדם. ובזה נבא לבאר ענין סוגיתנו דלכאורה קשה על אלישע הא הוא ודאי מניח תפלין משום מצוה ומפני מה היה צריך להורידם בשעה שבא הקסדור הא ידע שאחז"ל אוחזן בידו וא"כ טפי ה"ל למיעבד להניח על ראשו ולשקר דודאי יעשה לו נס דהא בעידנא דעסיק ביה מציל מן הפורעניות. אמנם לק"מ דרמב"ם לא גרס כגירסת הגמרא שלא יפיח בהן אלא גרס אפי' שלא יפיח. ודאי הפחה לאו כל כך מעשה אלא עיקר גוף נקי שלא יסיח שקר או לשון הרע. וא"כ מש"ה הורידם מעל ראשו שלא הי' רוצה להסיח בהם שקר וא"כ בשעת הורידם ג"כ עוסק במצוה ולהכי נעשה לו נס גדול ודו"ק:

בתוס' ד"ה כנפים וכו' אמר ר"י דאמר במדרש יונה בשעה שהיא יגעת פורחת באחת ונינוחת באחת ופי' בנו של ר' בחיי זצ"ל דרש"י ותוס' לשיטתי' לקמן דף ק"ל מייתי הגמרא ראי' דכל מצוה שלא מסרו עצמנו עדיין רפוי' היא בידינו מאלישע בעל כנפים ופי' רש"י ז"ל דהראי' שכל ישראל לא מסרו עצמם אלא אלישע ב"כ. ותוס' פי' אפילו אלישע לא מסר כשבא הקסדור היה מורידם וא"כ רש"י פי' כאן כמו יונה שנוצה מגינות עלה כך גבי אלישע המצות תפלין מגינה עליו דרש"י לשיטתו דסובר שהוא מסר עצמו כראוי. אבל תוס' לשיטתיה סברו דגם הוא לא מסר עצמו כראוי' ומפני מה נעשה לו נס גדול כזה משום מצוה אחרת שהי' לו בידו ושפיר כתבו כמו יונה בכף אחד מניחת. ובכף אחר פורחת וגם הוא מצוה אחת מניח ואחרים מגינים עליו ודו"ק: