אמר ר"ע מנין לע"ז וכו' עיין סנהדרין י"ב ע"א ברש"י ותוס' ד"ה שיעבר נראה מהתם דחזקיה מלך יהודה וב"ד גזרו אטומאת ע"ז. והיינו ישעי' הנביא שהי' ב"ד של חזקי' המלך וכ"כ בדה"י ב' כ"ט פסוק ה' גבי חזקי' מלך יהודה והוציאו הנדה מן הבית. א"כ הם שגזרו שתהי' ע"ז מטמאה כדוה. ולפ"ז הך פסוק דמייתי ר"ע איננו אסמכתא בעלמא אלא ישעי' כתבו לדין גמור שכך תיקן הוא אלא שאיננו אלא מדברי קבלה ויבואר עוד לפנינו בעזה"י:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על שבת · דף 82a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כיצד יעשה כינס לתוך שלו ד' אמות. הרמב"ם לא מייתי שיעור הרחקה בכמה וכ' ריטב"א בשם הרא"ה בחי' ע"ז ד' אמות הוא לאו דוקא הגע עצמך שאין כל הבית אלא ד' אמות אע"כ הוא לאו דוקא ע"ש. אלא לפ"ז א"א לפרש נידון מחצה על מחצה אעובי הכותל ולשיעור כניסה כפירש"י כיון שאין שיעור ידוע לכניסה. וע"כ כמ"ש ריטב"א ור"ן בשם ירושלמי דאאבני הבית קאי דנהי דשותפים דעלמא אין שום אבן מבורר יותר לזה מלזה ויש לכל א' חלק בכל אבן ואבן מ"מ הכא מכיון שהעובדי ע"ז הקצוהו לע"ז ה"ל כאלו התנו בפירוש שהאבני' הפונים לצד ע"ז יהיה שלהם כדי שישתחוו לשלהם. והפונים לצד ישראל ניחא ליה לישראל שיהיה שלו ולא ישתחוו לו. לכן עתה כשנפלה הכותל וניכרים האבנים נידון מחצה על מחצה. וסיפא מיירי כשנתערבו ואינן ניכרים הרי אלו מטמאים כשרץ משום דאין ברירה עיין בפנים בריטב"א ור"ן. וצריך עיון גדול מה ענין ברירה בכאן כיון שהוכר האיסור ושוב נתערב חד בחד בהיתר אסור ואין זה ענין לברירה. ועתי"ט שהקשה הא בדרבנן יש ברירה ולהנ"ל לק"מ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 90b9983b46c93d0a1f079a427ba14b8024cc460a4788a6bed3ab19a9ecd3c780