ואם תימצי לומר וכו' עיין תוס' ע"ז ל"א ע"ב ד"ה דאכלי וכו' ע"ש. ומפני זה קשה לי לסמוך בשם הוראה על רופאי זמנינו אפי' ישראל בענין נדה וכדומה דכל מומחתם עפ"י ספרי רפואות שנעשו ע"י נסיון שהי' להם ע"י גופי או"ה וכן כל חכמתם בניתוח עפ"י שנסו בגופן שלהן. דחביל גופיהו ואין מזה ראי' לגופי בני ישראל ואין לדון מדבריהם להקל בשום איסור כ"א לענין חילול שבת ואכילה ביוה"כ דלא יהא אלא ספק פיקוח נפש נמי דוחה שבת אבל להאמין להם ממש אין נ"ל:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על שבת · דף 86b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כתיב הכא ביום הזה וכו'. עיין מ"ש פני יהושע פ"ק דפסחים בזה ונכון הוא:
מה להלן בעיצומו של יום הך גז"ש מקובלת היא ונמסרה מסיני ואי לאו מסירתה מסיני לא הי' במשמעות זכור עצומו של יום. ומש"ה א"ש דלמ"ד משה הוסיף יום א' מדעתו ואלו לא הוסיף נתנה תורה בע"ש. ואיך אפשר הלא ע"כ צריך הי' לומר זכור דמיני' ילפינן מ"ע של זכירה דהיינו קידוש היום ורצה הקב"ה שיהי' מ"ע זו נאמרה בתוך עשרת הדברות ואי ניתנה בע"ש איך אפשר לומר זכור הרי אינו בעצומו של יום. אע"כ אין במשמעות זכור ע"י עיצומו של יום אלא מכח מסירת הגז"ש שנמסרה זכור זכור מהתם ואילו נתנה תורה בע"ש לא הי' מוסר הגז"ש זכור ולא הי' משמעותו עיצומו של יום. ודברי פנ"י בזה אינם מבוררים לע"ד ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 90b9983b46c93d0a1f079a427ba14b8024cc460a4788a6bed3ab19a9ecd3c780